“בשוק התחרותי של היום, הצלחתו של עסק נמדדת בראש ובראשונה ביכולת הגביה הכספית שלו. עסק המתקשה לאכוף את החיובים כלפיו ולגבות את המגיע לו, נמצא במדרון חלקלק שבסופו קריסה כלכלית או במקרה היותר טוב- סיום פעילות”
מאמר מאת: עו”ד אביתר ידעי מומחה לאכיפת חיובים וגביה
במשך 15 השנים האחרונות, חלק נכבד מעיסוקי הוא אכיפת חיובים וגביה. בעשר השנים האחרונות ועד לא מזמן ייצגתי את הגופים הגדולים במשק, בנקים, חברות אשראי ומימון, רשויות מקומיות וכו.. חוט מקשר ברור היה שזור בין כולם ולא בכדי, המשמעות הגבוהה אותה הם נתנו לאגפי הגביה והחתמות בארגון.
מקסימום גביה מינימום מחיקות והפרשות
מיליוני שקלים משקיעים מידי שנה התאגידים הגדולים במשק ע”מ לוודא כי הגורמים להם הם מעניקים את השירותים יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם ומיליונים רבים נוספים מתוקצבים לצורך תפעול ואחזקת מערכי הגביה.
התאגידים הגדולים כמו גם העסקים הקטנים והבינוניים מבינים היטב כי בשוק התחרותי של היום, הצלחתו של עסק נמדדת בראש ובראשונה ביכולת הגביה הכספית שלו. עסק המתקשה לאכוף את החיובים כלפיו ולגבות את המגיע לו, נמצא במדרון חלקלק שבסופו קריסה כלכלית או במקרה היותר טוב- סיום פעילות. ברי כי עסק שאינו מקבל תמורה מלאה בעבור השירותים אותם הוא נותן, אינו ממצה את יכולת השגשוג שלו וחוטא לרעיון לשמו הוא הוקם- הענקת רווח לבעליו.
מושכלות היסוד הן, כי ברכישות, המחאות ומיזוגים, נתוני הגביה מקבלים מקום של כבוד בסמוך לנתוני המכירות וההכנסות. נתוני גביה טובים והפרשות נמוכות לחובות מסופקים ואבודים, מעידות על איתנות כלכלית ומשפיעות בהכרח על יכולת המיקוח ושווי העסקה. הדבר נכון ביחס לארגונים הציבוריים והפרטיים הגדולים ביותר כמו גם לחנות שכונתית.
הליכי גביה ואכיפה מהירים – סוד ההצלחה!
בתקופה הפיננסית בה אנו חיים היום, תקופה בה ” הליכי חדלות פירעון” אינה מילה גסה והמחוקק אף הגדיר את החוק להסדרת חובות (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע”ח -2018 ) ככזה שאמור לשקם את בעלי החוב הנקראים מעתה “יחידים”, החשיבות באכיפת החיוב בצורה המיטבית והמהירה ביותר מקבלת משנה תוקף. ולכן אלו מהנושים שיגררו רגליים ויתעכבו בנקיטת ההליכים ימצאו עצמם במקרה הטוב, מגישים תביעת חוב לבית המשפט במסגרת הליכי חדלות הפירעון שם יאלצו להתמודד עם יתר הנושים לרבות כאלו בדין קדימה (בעלי שיעבוד ומשכון, רשויות מקומיות, עובדים, רשויות המס והמדינה וכו’) ובמקרה הפחות טוב יוותרו בפני שוקת שבורה באין לחייב נכסים מהם ניתן להיפרע.
מניסיוני רב השנים בתחום, ככל והזוכה – הגורם לו חייבים כספים – יפעל מהר יותר מרגע ההפרה כלפיו, כך הסיכוי שלו להיפרע מהחוב גבוה יותר. כך נוהגים הגופים הפיננסיים המובילים במשק וכך נוהגות רשויות המדינה. הסוד הלא שמור הוא – נקיטת פעולה מהירה ומידית. ככל ותהיה מהיר יותר הסיכוי שתשיג נושים אחרים גבוה יותר.
יש לתחום כל מו”מ בזמן קצוב!
חשוב להדגיש, כי פעולה מהירה אינה בהכרח הגשת תביעה לבית המשפט או פתיחת תיק הוצל”פ, פעולה מהירה יכול ותהיה באמצעות מכתב התראה בו מצוין זמן קצוב לסילוק החוב או אפילו ניהול מו”מ מהיר להשגת תוצאות. החשיבות היא בתחימת הזמן. ככל ובתחום הזמן שנקבע, המו”מ או מכתב ההתראה ובעקבותיו המו”מ הובילו להסכמות המעוגנות בהסכם ובבטוחות, הרי שניתן להכריז על הצלחת הגביה. ככל והדבר לא צלח ובתוך הזמן שנקבע לא הושג הסדר חוב המניח את הדעת, יש לפעול מיידית בהליכים משפטיים לגביית החוב.
התמהמהות בהליכי הגביה – שוקת שבורה!
אביא לכם שתי דוגמאות בהן נתקלתי לא אחת במסגרת עבודתי: עסק פרטי החזיק בשיקים שחוללו – לא כובדו. מדובר היה על סידרת שיקים שכל חודש היו חוזרים מסיבות טכניות. העוסק פנה לבעל השיקים וזה מצידו משך אותו ומרח אותו. לעיתים גם שילם לו סכום זעום על החשבון לצורך “הרגעת המערכת”. לאחר 8 חודשים, כאשר סכום השיקים שהצטברו הגיע לכ- 150,000 ₪ פנה אלי בעלי העסק לצורך גביית השיקים. עם קבלת התיק ולאחר בדיקה קצרה התגלה כי החייב מכר נכס מקרקעין כחודשיים לאחר שהשיק הראשון חזר. בירור נוסף העלה כי עסקת המכר כשרה, התמורה בעד הנכס שולמה במלואה ובמועדה ואין חשש להברחת נכסים. כצפוי, בעל העסק נותר בפני שוקת שבורה והצטרף לשורת נושים נוספים שחיפשה דרך להיפרע מהחייב.
אכיפה מהירה מגדילה את הסיכוי להיפרע
במקרה שני בו נתקלתי, מדובר היה בחברה שסיפקה מוצרים בצורה שוטפת ללקוח ותיק. ההתנהלות ביניהם הייתה שוטף +60. דרישת התשלום שהחברה הנפיקה ע”ס של כ-80,000 ₪ לא שולמה במועדה ומנהל הכספים בחברה החליט לפעול מיידית. מבירור שנערך עוד בטרם יצא מכתב ההתראה, התגלה כי הלקוח הוותיק נמצא בעיצומה של עסקת מכר דירת מגוריו ובתוך כך אף נרשמה הערת אזהרה לטובת הרוכשים. מצב מעין זה מזכה את הנושה לפעול מיידית להקפאת מצב וזאת עושים באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט בצירוף עיקול (זמני) על זכויות אותו לקוח בנכס וכך באמת נעשה.
מיותר לציין כי העיקול שהוטל על הנכס “תקע” את עסקת המכר והוביל את אותו הלקוח להסדרת החוב וסילוקו לאלתר.
המעוניינים בדוגמאות נוספות אשר חלקן אף יותר קיצוניות (ומוכרות) מוזמנים לפנות אלי בשמחה, אך במאמר זה חשוב לי להדגיש את החיוניות בנקיטת פעולה חותכת ומהירה. לצערנו אלו אשר נכנסו למדרון חלקלק ואינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם, סביר להניח כי קריסתם היא רוחבית. כך שבמידה ולקוח או כל מחויב אחר אינו מסלק כלפיכם את החוב, צאו מנקודת הנחה ריאלית כי קיימים גורמים נוספים אשר גם ביחס אליהם ההתחייבויות הופרו. מכאן ועל מנת להשיא את סיכויי הגביה יש לפעול לאלתר.
בקצירת האומר אכיפת חיובים – מהן האפשרויות?
לאחר שפירטתי לעייל כיצד למקסם את הצלחת הגביה, אתן פירוט קצר בדבר הכלים אותם מעניק החוק לצורך גביית החובות ואכיפת החיובים.
גביית שיקים ושטרות חוב:
במידה ועסקינן בהמחאות שחוללו או שטרות חוב שלא כובדו, החוק מאפשר לאחר שליחת מכתב התראה להגישם לביצוע ישירות לרשות האכיפה והגביה – הוצל”פ.
ההטבה שהחוק מאפשר מקורה בייעול המערכת ובעובדה כי המחאות ושטרות הינם מסמכים חלוטים בוודאות גבוהה המעידים על תוכנם והסיכוי להתגוננות כנגדם הינה נמוכה.
הטבה זו מאפשרת תוך זמן קצר יחסית – 30 ימים מיום מסירת האזהרה, להתחיל בהליכים מבצעיים במסגרת הוצל”פ.
בין ההליכים שניתן לנקוט: עיקולי מדיה (בתקשורת) על כלל זכויות החייב בכלל המוסדות הפיננסיים בארץ (בנקים, חברות פנסיה, גמל והשתלמות ועוד); הגבלות שיוטלו על החייב, ביניהן, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה מלהחזיק ולחדש דרכון, הגבלה מלפתוח ולמשמש כבעל תפקיד בתאגיד, הגבלה מהחזקת כרטיס חיוב וכו’ ; זימון החייב לחקירת יכולת והוצאת צו הבאה אותו תבצע משטרת ישראל; הטלת עיקולים על זכויות החייב ברכבים; הטלת עיקולים על זכויות החייב בנכסי מקרקעין; צו עיקול שכרו של החייב ועוד.
גבית סכום קצוב עד 75,000 ₪ :
במידה והחוב אינו עולה ע”ס של כ- 75,000 ₪ והוא מגובה בראיה חוזית מחייבת בכתב (דוגמת מסמך הלוואה, חשבוניות וכד’) החוק מאפשר גם כאן להגיש את התביעה ישירות ללשכת ההוצל”פ. גם כאן כמו באמור לעיל ביחס לשיקים, לנתבע ישנם 30 ימים להתגונן שאחרת יהיה ניתן להתחיל לנקוט בהליכים כמפורט לעיל.
אכיפת הסכם מסחרי שהופר:
במקרים בהם החיוב נובע מטענה להפרת הסכם או התחייבות כזו או אחרת, דרך המלך הינה הגשת תביעה מסחרית לבית המשפט, ניהול הליך וקבלת פס”ד.
ככל ופסה”ד לא כובד ע”י הנתבע, ניתן להגיש את פסה”ד לביצוע בלשכת ההוצל”פ.
במקרה של הגשת פס”ד לביצוע, אין לחייב אפשרות להתגוונן (כמו במקרים של המחאות ותביעה בסכום קצוב) ועליו לסלק את סכום החוב המופיע באזהרה תוך 20 ימים או להגיש בקשה לצו תשלומים לצורך הסדרתו. ככל ולא יעשה כן, יהא זכאי הזוכה להתחיל ולנקוט בהליכים בתיק ההוצל”פ כמפורט לעיל.
אכיפת שעבודים ומשכונים:
קיימים מקרים רבים בהם לצורך הבטחת חיוב כזה או אחר נרשמה לטובת העסק – הזוכה, משכנתא מסחרית, שיעבוד או משכון על נכסי החייב. במקרים מעין אלו, המחוקק אפשר קיצור דרך בדומה לשיקים ושטרות והעניק אפשרות להגשת שטר המשכנתא או המשכון לביצוע בלשכת ההוצל”פ בצורה יעילה ומהירה. רבות ניתן לכתוב על סעיף זה אך היסוד הוא ביצוע מהיר של מימוש המשכנתא או המשכון.
תביעת חוב בחדלות פירעון:
במקרה בו נודע לכם כי כנגד החייב ניתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון, בין אם לאחר שהגשתם כבר תביעה או פתחתם תיק הוצל”פ ובין אם לפני, החוב מחייב להגיש תביעת חוב מסודרת לממונה ולנאמן. בתביעת החוב יפורט גובה החוב ומקורו. ככל ולא תוגש תביעת החוב במועד החוב לא יכלל במסכת נכסי החייב בהליך ולא תזכו לקבל את חלכם בדיווידנד.
יודגש כי במקרה בו, תוך כדי ההתקשרות העסקית עם החייב, נודע לכם דבר הינתן הצו, עליכם לעצור את כל הפעילות העסקית מולו עד לקבלת אישור מבית המשפט שאחרת הנחתם מעותיכם על קרן הצבי.
הליכי גביה חריגים:
ישנן עוד אפשרויות רבות לגביה, החל מביצוע חקירות כלכלית לאיתור נכסים בחו”ל, מימוש מניות, מוניטין, זכויות ירושה, זכויות מוברחות ועד הטלת איסורי דיספוזיציה על זכויות שונות וכו.. אבל הן כבר בתחום הפרטני יותר ותלויות מקרה.
סוף דבר:
חשוב לי להדגיש, כי מאמר זה נכתב בצורה חד צדדית ואין באמור בכדי לפגוע בתום הלב או בהגינותם של אלו שקרסו כלכלית ועולמם חרב עליהם. הנקודות וההמלצות אותן העליתי הן לצורך תכנון עסקי נכון של מערך הגביה ואכיפת החיובים לטובת כל עסק או בעל עסק אשר נקלע לא אחת לסיטואציות בהן ההתחייבויות כלפיו הופרו.
ליווי מקצועי וצמוד כמו גם החלטה בדבר דרך הפעולה הנכונה וביצועה בהקדם, תשיא בהכרח את נתוני הגביה של העסק ואת הרווחיות שלו.
למידע נוסף ולשירותים נוספים של משרד עו”ד אביתר ידעי כנסו לאתרינו בכתובת: https://yadai-law.co.il/
